"לעגל את הפינות"
שאלה:
כמה ממציאים נדרשים לבנות כיפה גיאודסית?
תשובה: שלושה! אחד לעשות חשבון, שני להרכיב את כל החלקים, ושלישי להבין שהם לא המציאו שום דבר חדש. במקומות שונים בלוטן נתקלים אורחינו במין מבנה כיפתי, הנחשב לאחד החזקים, הפשוטים והקלים ביותר להקמה שניתן למצוא בטבע: הכיפה הגיאודסית.
למרות הפשטות המדהימה של המבנה הזדקקו ממציאיו וולטר באורספילד
(גרמניה 1922) ובאקמינסטר "באקי" (ארה"ב 1950) למעשי קוסמות
מתמטיים על מנת להביא את הכיפה הגיאודסית לעולם הארכיטקטורה
המודרנית.
כאשר "באקי" פולר גילה שהוא יכול ליצור מבנה באמצעות משולשים בגדלים שונים ובתבנית מסוימת, הוא האמין שפתר את בעיית הדיור הגלובלית. לבוש בחליפה ועניבה, "באקי" משך אחריו 'היפים', גאוני מתמטיקה למיניהם, ופוליטיקאים בפוטנציה למסע תמיכה בזכות הכיפה הגיאודזית. העיגול הגיאודזי הוא יעיל מאוד מבחינה ארכיטקטונית. למשל, מאפיין חשוב של הכיפה הוא העובדה שהנה תוחמת יותר מקום ביחידת שטח מכל צורה תלת ממדית אחרת . תכונה זו מאפשרת הפחתה ניכרת של שימוש בחומרי בנייה, ומוריד משמעותית את הסיכון של נזקי טבע כגון רוחות חזקות, וסופות חול.
תכונה נוספת חשובה של הכיפה היא
שבהשוואה למבנים קובנציונליים שטח החשיפה המינימלי של הכיפה
ממזער בריחת חום וקור ומפחית בזבוז אנרגיה בצורה משמעותית.
הכיפות
בלוטן הן ניסיון באדריכלות ברת-קיימא (sustainable). חלקי צינורות
השקיה מחברים 250 חוטרי תמרים (משאב מקומי ממוחזר) בתבנית של
136 משולשים. הכיפה הגיאודסית ב'אקו כיף' מכוסה בצמח מטפס וגפנים
ואלה מגינים על אורחינו בפני השמש המדברית.
תכונה בולטת נוספת של הכיפה היא חוזקה המדהים. תכונה עוד
יותר מדהימה היא היחס בין חוזקה של הכיפה לבין גודלה. ככל שתגדל
כך תתחזק. הסיבה לכך נעוצה בתבניות המשולשות המרכיבות את הכיפה
כולה. להבדיל ממבנים רגילים אשר מאבדים מחוזקם ככל שאלה עולים
לגובה, הכיפה הגיאודסית מתחזקת ומתייצבת ככל שהיא גדלה. אכן
מדהים!